המכשפה פניה
והילדה מנתניה
כתב: מל רוזנברג-נבו
איירה: טלי ניב-דולינסקי
© כל הזכויות שמורות
מזמן מזמן
לפני שנה או שנתיים
המכשפה פניה טסה בשמיים.
ופתאום, בלי שום סימן
מטאטאה הנאמן
התעייף, התנשף,
עשה פרצוף
והפסיק לעוף.
המכשפה פניה
נחתה בנתניה,
ובמדרכה מעבר לפינה
פגשה בילדה,
הדר שמה.
“ילדה חמודה,
אולי את יודעת היכן
אפשר לקנות מטאטא לעניין?
אני מאחרת
לפגישה חשובה במבשרת”.
אך במקום לענות בנימוס
ענתה הילדה ללא היסוס:
“תגידי, מכשפה,
הסתכלת בראי בזמן האחרון?
השיניים שלך ממש אסון!”
“שחורות כמו הכובע שלך
ומסריחות כמו פח מוזנח
מימי התנ”ך.
אולי בדרך לירושלים
תעצרי אצל רופא השיניים?”
המכשפה פניה
התרגזה, נעלבה,
והחליטה לכשף את הילדה.
“ארנב בלי זנב
גמל בלי דבשת
הילדה המעליבה
תהפוך למברשת”.
ופתאום
במקום הדר הילדה
נפלה על המדרכה
מברשת שיניים אדומה.
וכך המשיכה המכשפה:
“יש רק דרך אחת להסיר את הכישוף.
אם רק ילד אחד יצחצח בך שיניים כהלכה
תחזור המברשת להיות ילדה רגילה”.
המכשפה הגיעה לחנות
ברחוב הידידות
השאירה שם את המברשת האדומה
קנתה מטאטא לתפארת
ועפה לה למבשרת.
הדר המברשת
ישבה על המדף
יום או יומיים
ליד משחת השיניים.
היא קראה לעזרה
אך איש לא שמע את קולה.
ופתאום, לקראת סוף היום
נכנס לחנות צחי בן-שלום
לקנות כדור פינג פונג ורשת
ושמע קול מוזר עולה מהמברשת.
“הצילו, הצילו, אני לא מברשת!
אני ילדה!”
צחי הופתע!
ממתי מברשת מדברת?
צחי שכח לקנות את הכדור ואת הרשת
ובמקומם יצא ובידו המברשת.
הדר כל כך שמחה
עוד מעט תבוא הישועה
כי בערב, לפני השינה
צחי ודאי יצחצח כהלכה!
אבל מה?
צחי אוהב לשחק כדורגל
מכדרר, נוגח,
אך אינו מצחצח.
צחי זולל סוכריות וטורף חטיפים
בשוקולד מקנח
אבל לא מצחצח.
השיניים של צחי
מכוסות בחיידקים
שמפרישים חומצה
שעושה חורים.
כל בוקר הוא קם ומהפה יש לו ריח
אבל צחי
אינו מצחצח.
יום אחד בצהריים
אכל צחי ופלה או שתיים
ולפתע כאבה לו השן הרביעית למעלה משמאל
כאב גדול.
ומה עושים כשכואבות השיניים?
רצים אל רופא השיניים.
ד”ר שנדור
בודק את שיניו של צחי
ואומר, “אחי,
מתי צחצחת שיניים לאחרונה?
מה? בחג החנוכה?
חיידקים עושים חורים
ממש מתחת לאפך”.
הרופא ממלא את החור בסתימה
ונותן לו עצה:
“שים משחה על המברשת
וצחצח שיניים – למנוע עששת.
בוקר וערב, פעמיים ביום
שמונה פעמים בכל מקום.
ממתקים תאכל פעם ביומיים
ומיד אחר כך – צחצח שיניים
כי צחצוח מגרש את החיידקים
שעושים את הריח ואת החורים.
ולעולם תזכור את הסיסמה:
“יש מברשת – אין עששת”.
צחי רץ הביתה
לקח את המברשת האדומה
הוסיף קצת משחה
וצחצח שיניים לפי העצה.
“בוקר וערב, פעמיים ביום
שמונה פעמים בכל מקום”.
ופתאום, המברשת נעלמה
וליד צחי הופיעה הדר הילדה.
הדר הזמינה את צחי
לפלאפל ושתייה
(היא הייתה מאוד רעבה)
וצחי קנה
מברשת שיניים חדשה
(הפעם כחולה).
מאז ועד היום
צחי מקפיד
על צחצוח בטוח.
הדר למדה להיות נחמדה
ומאז לא העליבה אף מכשפה.
ואפילו המכשפה פניה
הסתכלה יום אחד במראה
ועפה לקבוע תור
אצל ד”ר שנדור.
השיניים שלה עכשיו יפות לתפארת
היא עדיין לא יפה
אבל הרבה פחות מכוערת!!
ומאז ועד היום
ילדים בכל מקום
שומעים את האגדה
על הדר וצחי
ופניה המכשפה,
ומיד רצים הביתה
לצחצח כהלכה.
ומי יודע? אולי גם אצלכם במברשת
מסתתרת ילדה חמודה?
סוף
תודה לכם שקראתם את ספרי!
אם אהבתם אותו, בטח תאהבו ספרים נוספים שכתבתי ושאותם איירה טלי ניב-דולינסקי, למשל:
“חיידקים מיליון עד יום ראשון”
מעוניינים לקרוא ספרים נוספים שלי ב-Ourboox ? היכנסו לקישור הבא:
http://www.ourboox.com/community/drmel/
בואו ותנסו גם אתם להעלות את הספר שלכם לאתר:
הנה מדריך קצר שיסייע לכם להתחיל במלאכה:
http://www.ourboox.com/books/create-a-book-ourboox-video-tutorial/
אתם מוזמנים לכתוב לי:
Published: Dec 22, 2014
Latest Revision: Dec 23, 2014
Ourboox Unique Identifier: OB-22955
Copyright © 2014