בנצי הקיפוד – כתב: מל רוזנברג, איורים: רתם עמרי

בנצי הקיפוד,

קיפוד חמוד, אהוב מאוד.

קוצים חדים לו אין-ספור

הפונים מלפנים לאחור.

יום אחד קם

הסתכל במראה

ונדהם:

הקוצים הפוכים

ופונים מאחור לפנים!

לכל מי שניסה

ללטף את בנצי הקיפוד

כאב מאוד.

אביו, אמו ואחותו

לא יכלו לחבק אותו.

בגן היה לו עצוב מאוד.

אף אחד לא הסכים

לשחק עם קיפוד

שקוציו פונים

מאחור לפנים.

בנצי ניסה שמפו ורדרד

ומרכך קוצים מיוחד,

ואפילו שתה מיצים

להפיכת השפיצים.

לא עזרו התכשירים,

הקוצים של בנצי

נשארו הפוכים.

הוריו של בנצי

היו חסרי אונים,

עד שיום אחד

כשטיילו כולם על חוף הים

גילתה להם הדודה מרים

שבקופת חולים לחיות

יש רופא פלאות

שמרפא כל מי שסובל

מהצרה

הכי מציקה

בתוך חצי דקה.

הם חיכו לתורם שבוע

לראות את הרופא הידוע,

ד”ר קוקוריקו, הגדול מכולם,

המטפל בפניות מכל העולם.

כשסוף סוף הגיע תורו

נכנס בנצי לחדרו של הרופא.

ואיזה מחזה:

דוקטור קוקוריקו עומד הפוך –

על הכרבולת:

ראשו על השולחן,

ולמעלה –

רגל פה רגל שם.

הדוקטור לא עשה דבר.

הסתכל בקיפוד, התבונן בקוציו,

ולבסוף אמר:

ברור לי

ככרבולת של תרנגול

שהלכת לישון על צד ימין,

וקמת על צד שמאל.

אבל המזל מאיר לך פנים,

אני מומחה לפתרונים,

אני יודע מה עושים!

עכשיו ניגש לעניינים.

גבר אני – הכול יכול,

דוקטור קוקוריקו הגדול!

אם תביט בעצמך היטב,

תוכל את קוציך לסובב!

תתנער

תשתקשק

לשמים תזנק

אז שוב תוכל להתחבק!

ופתאום, בלי לומר “שלום,

תודה שבאת,

שמחתי להכיר”,

התחיל הדוקטור לרקוד ולשיר.

“אני הדוקטור תרנגול

רופא אדיר, הכול יכול.

אבי היה רופא בכיר,

שמעו יצא בכל העיר.

סבי היה רופא מוכר

שמעו יצא בכל הכפר.

אני הולך לי בדרכם

מושיט כנפיים לכולם

נותן מזור לכל מוזר –

על כן אני רוקד ושר.

אז אם אתה גמל גיבן

ג’ירף נמוך, דוב לא-ישן –

אל תתייאש, אל תתבושש

קרא בקול לתרנגול!

קרא בקול לתרנגול!

קד הדוקטור קידה עמוקה

תופף במקור על הרצפה

לגם לגימה מבקבוק השתייה

וקרא למטופל הבא.

כל הדרך הביתה תמה בנצי

על הדברים שאמר

הדוקטור הזמר.

להביט בעצמי?

להתנער? להשתקשק?

ולזנק?

וכך אוכל להתחבק?

בלילה חלם חלום מוזר:

הוא מטייל ליד הנהר

רואה את דמותו במים,

ובלי לחשוב פעמיים

מתנער, משתקשק, מזנק לשמים

והנה קוציו מתהפכים

ולמקומם חוזרים.

בנצי היה מאושר, כמובן,

אך כשהקיץ וקם, גילה שחלום חלם

כי קוציו נשארו הפוכים במקומם.

בן רגע התאושש ונזכר

בדברים שהדוקטור אמר.

הוא העיר את ההורים,

ושלושתם יצאו ממהרים,

רצים לעבר הנהר

הזורם ליד הכפר.

בנצי הביט בעצמו במים

התנער ניעור אדיר

השתקשק שקשוק כביר

וזינק פעמיים

לעבר השמים.

ומה קרה? מאומה.

השפיצים היו אדישים,

הקוצים נשארו הפוכים.

אבל בנצי לא ויתר,

התנער ניעור מצמרר,

השתקשק מצד לצד,

זינק לשמים כמו קרפד.

בכל כוחו, בכל מאודו,

חזק יותר

גבוה יותר.

בהתחלה כלום לא קרה,

ואז פתאום

קוץ אחד זז טיפ-טיפה

והנה עוד אחד נע ונד

משנה כיוון מצד לצד,

הנה עוד שניים, שלושה, ארבעה,

שלושים, ארבעים, חמישים קוצים,

מאה, מאתיים,

אלף, אלפיים

מסתדרים בתור

מלפנים לאחור.

בשתי דקות כל קוציו

אחד אחד

התהפכו והסתדרו

כמו שהיו.

בנצי והוריו מאוד שמחו.

נשיקות, חיבוקים וחיוכים

כולם רוצים להתלטף –

לאף אחד כבר לא כואב!

בגן שמחו הקיפודים כולם,

בייחוד הקיפודה היפה בעולם

(שבנצי חיבב מאוד

אבל בסוד).

כשהגיע הביתה

ביקש בנצי

עזרה מהוריו

ויחד ישבו לכתוב מכתב.

“לדוקטור ק’ הרופא העולמי

עזרת לי לעזור לעצמי

תודה בשמי ובשם הוריי,

וכמובן בשם כל קוציי.

תמשיך לעזור, לשיר ולרקוד

בברכה רבה,

בנצי הקיפוד

נ”ב: השתקשקתי והצלחתי!

כתובתי:

[email protected]

תודה לכם שקראתם את ספרי!

אם אהבתם אותו, בטח תאהבו ספרים נוספים שכתבתי, ושרתם עמרי איירה:

“אמנון, הדג ששאל המון”

מעוניינים לקרוא ספרים נוספים שלי ב-Ourboox ? היכנסו לכאן!

בואו ותנסו גם אתם להעלות את הספר שלכם לאתר: www.ourboox.com

הנה מדריך קצר שיסייע לכם להתחיל במלאכה

אתם מוזמנים לכתוב לי: [email protected]